הערות וביאורים
תקציב אחזקת אדם – במוסדות התנועה הקיבוצית ישבו כלכלנים וחישבו מהו הסכום שיידרש לכלכל ולקיים חבר במשך חודש. את הסכום הכפילו במספר החברים וכל תחום (חד"א, מכבסה וכו') קיבל את החלק היחסי.
חורשת הורים – הורי חברי גרעין "אתגר" ו"ארגוב" הוזמנו לנטיעת חורשה. חלק ממנה נותר על הדשא שמול המועדון. חורשת הורים נוספת ניטעה ע"י הורי בני גרעין "אבטח" בין תחנת האוטובוס לכביש.
מקלחות ציבוריות – המבנה המשמש היום מרפאה הוקם במקור כמקלחת ציבורית. לאורך השנים שכנו בו מחסן בגדים, אספקה ועוד. רק פעם אחת שימש המקום כמקלחת למחנות עבודה בקיץ.
"X"יידה (איקסיידה) – הכינוי שקיבלה הצבעת "כל" החברים (בני "אתגר" ו"ארגוב") איש על רעהו משום התחושה שהיו מי שסימנו ב-"X" את מי שרצו לסגור אתו חשבון.
מאגר יקוצה – באזור בו שכן עד 1967 הכפר יקוצה, מיצר של היום, ממזרח לכביש הוקם מאגר במסגרת הקמת מאגרי המים בגולן. המאגר לא החזיק מים וננטש עם הקמתו.
אתא – מפעל הטקסטיל הגדול בארץ שהוקם בשנות ה-30 ונסגר לאחר שביתה ארוכה בשנת 1985(על חורבותיו עומד היום הקריון).
נופש על גלגלים – עקב מצוקת מכוניות החליט הקיבוץ לשכור רכב בחודשי הקיץ שיעמוד לרשות משפחות הרוצות לצאת לנופש.
רחל ושמחה זיו – זוג חברים מבוגרים חברי איילת השחר שבאו לחיות אתנו כשמאחוריהם היסטוריה של עזרה לשדה בוקר. רחל הייתה מבשלת לחברים ודאגה לכל חבר באופן אישי ושמחה עבד במטע אך בעיקר עסק בגיוס משפחות לקיבוץ הצעיר.
אמנון קרוקר – חבר גרעין "אתגר", מרכז משק מיתולוגי, יזם ומנהלו הראשון של המפעל. איש שהחלטות הקיבוץ היו ממנו והלאה.
חנן שליב – מאיה וחנן שליב ובנותיהם הגיעו כמשפחה מקיבוץ יזרעאל וניסו להשתלב בקיבוץ שכולו צעירים בני 20 פלוס. חנן היה איש עקרונות, רודף צדק ויושר. דבריו ועקרונותיו לא התקבלו בעין יפה והמשפחה חזרה בסופו של דבר ליזרעאל.
סידור עבודה – טקס שהתקיים מדי ערב בחד"א ובו "סדרן העבודה" ניסה לגייס עובדים לענפים שנזקקו לידיים עובדות או לחילופין לשבץ עובדים שלא נמצא להם מקום עבודה במקומות שלא היו זקוקים להם כלל.
תנורי נפט – אמצעי חימום היחיד שהיה נהוג בארץ, שרף נפט, הפיץ ריח רע ואף גרם לשריפות. בין לבין גם חימם.
קופת בית – הייתה במשך שנים הבנק האחד והיחיד של חבר הקיבוץ הדלפון.
נהג תורן – עוד תורנות שנחתה עלינו. הנהג התורן הסיע ילדים למסיבות ולאירועים בשעות שאחרי העבודה.
ביקור הורים – מכיוון שכמעט לכל החברים היו הורים מחוץ לקיבוץ, מימן הקיבוץ את הנסיעות לבקרם מספר פעמים בשנה.